<h1>סמ"ג עשין סימן קל"ה</h1>
<h2>דף פח.</h2>
הלוקח פירות תלושין לאוכלן נקבעו למעשר מדבריהם כמו שביארנו, ומאימתי יקבעו משיתן את הדמים אע"פ שלא משך, ות"ר בפרק הספינה (ב"ב פ"ח א'), הרי שלא נתן דמים והיה בורר ומניח בורר ומניח אפילו כל היום כולו ואע"פ שגמר בלבו ליקח לא נתחייב לעשר, ואם היה ירא שמים משגמר בלבו מעשר ואח"כ יחזיר למוכר אם רצה להחזיר, הלוקח במחובר לקרקע או שלקח תלוש לשלוח לחבירו לא נקבעו ויש לו לאכול מהם עראי, האומר לחבירו הילך איסר זה ותן לי חמש תאנים הרי זה אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב לעשרו (ע"פ רמב"ם מעשר פ"ה הל' א'—ג') לרבי יהודה כדאיתא בפרק שני דמעשרות (מ"ה). עוד שנינו שם (מ"א) עם הארץ שהיה עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלים ופטורים, שאין המתנה קובעת (לשון רמב"ם שם ה"ו).
